נראה כי בימים האלה הפייבוריט המכובד הוחלף ביורש - אם כי אי אפשר להגיד שאתה לא אוהב יותר את הדשא, אך נראה שאתה יותר ויותר אוהב את האדמה. המרקם של האדמה מדבר אליך הרבה יותר. אתה יכול לשבת ככה תקופות זמן ממושכות ולהעביר את האדמה בין האצבעות - על כל האבנים הקטנות והאוצרות הקטנים הטמונים בה. וכאנחנו מטיילים בדשא במרכז, אתה יותר ויותר זוחל לך לכיוון השבילים המקורצפים. ואולי זה משהו התפתחותי - גם החברים שלך, כמו אלמה בנופש בכינרת, אוהבים להטביע את עצמם באמא האדמה...:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה