התחלת לצעוד בתמיכתנו!

זה קרה כבר לפני כמה ימים, אך חיכיתי לתמונות להמחיש את הצעדים הראשונים שלך!

יום בהיר אחד, באחת הפעמים שהורדתי אותך על הדשא, נעמדת ונשענת על הרגליים שלי. ואז, במקרה, ברגע מדהים אחד, כשאתה מחזיק את הידיים שלי, עשית צעד קטן! כאילו בטעות. הסיטואציה הזו כבר קרתה בעבר, שעמדת ונשענת על רגלי, אך בכל פעם שחשבתי שאולי אתה מנסה לעשות את הצעד הראשון ונתתי לך את ידי, לא נענית. כהרגלך, חיכית והתכוננת. כעבור כמה זמן, שוב ניסית כמה צעדים. ואז, במהלך יום -יומיים הלכת בהליכה צדדית - כאילו אתה הולך מסביב לשולחן.

ובמקביל, גילית שאם זוחלים ודוחפים את העגלה, היא זזה. התחלנו לשחרר את הבלמים שלה, כשאנחנו על הדשא.

אז נעמדת, ניסית לדחוף את העגלה... והלכת בעקבותיה. הגבנו בהתאם. התחלנו לאזן אותך - מובילים את העגלה לאחור, ואתה בא בעקבותינו. איך אתה אוהב את זה! משום מה, אתה בטוח שההליכה הזו עם העגלה תהיה הרבה יותר כייפית אם תלווה בAAAAAAA! בקול עולה ומתחזק. אתה צודק - הרבה יותר כייף ללכת ולצהול מאשר סתם ללכת...:)

ועכשיו זו כבר עובדה מוגמרת. בכל פעם שלבך חפץ להגיע למחוז כלשהו, אתה מושיט את ידייך אלינו, תופס את ידינו, מעלה אותן, ומושך... תתמכו בי! אני רוצה ללכת!

מפעם לפעם אתה יציב יותר והולך למרחקים ארוכים יותר. מה שלא מפתיע הוא שאתה, שלא אוהב שום דבר שמגביל אותך, בין אם זה מושב בטיחות ברכב, או כל מכשיר עינויים אחר שקושרים אותך אליו ומגבילים את תנועותיך, אוהב, אבל ממש אוהב ללכת. אושר מוחלט על פניך! ואתה צוהל משמחה! כשאמרתי לאבא שלך בזמנו, שמרגע שתהיה יציב על רגליך ותלך בבטחה למרחקים ארוכים, לא נצטרך יותר את העגלה, הוא לא האמין לי. חה! אני בטוחה שעכשיו הוא כבר חושב אחרת. כבר עכשיו אתה רוצה לצאת מהעגלה וללכת לבד! היום, למשל, בנוסף לכל ההליכות האחרות, גם הלכת חצי מהדרך מהדשא הביתה.

וכמובן, אתה זה שמוביל אותנו. אנחנו מהווים תמיכה בלבד בשבילך. כמו תמיד, אתה יודע בדיוק לאן אתה רוצה להגיע. ודי קשה להניע אותך מזה. כנראה שנצטרך לעבור תהליך עוד מעט בכל עניין שקשור לירידה להליכה בכביש....

אחת הפעילויות האהובות עליך יותר מההליכה עצמה כרגע, היא ההליכה במדרגות. לעלות, לרדת, לעלות, לרדת. אז אם פעם חיינו במדרגות, כשלמדת לטפס בהן בזחילה, עכשיו חזרנו לגור בהן, כשאתה לומד איך לצעוד בהן בהליכה...:) שלשום ספרתי 15 פעמים, שבהן עלינו וירדנו 5 מדרגות ראשונות שבתוך הבית שלנו. אני כל פעם נדהמת מחדש כשאתה ממחיש את אחת מתקופות הרגישות - במקרה זה את תקופה הרגישות לתנועה (sensitive period for movement).

אני כל כך אוהבת את איך שאתה אוחז בידיים שלנו. אתה גם למדת שאחיזה זו באצבע שלנו היא אחיזה הרבה יותר מייצבת מאשר אחיזה בכל היד שלנו. אז אם אתה אוחז בידינו, אתה ישירות מחפש את האצבע...:) אחד הדברים הנוספים שאתה לומד הוא משמעות החלפת הידיים. לפעמים כשאתה אוחז לי את הידיים ומעלה אותן למעלה כאות לתחילת ההליכה, אתה עם הפנים אלי. ואז אני מסובבת אותך ומחליפה את הידיים כדי שנוכל להתקדם שנינו באותו הכיוון. בהתחלה התנגדת לכך. כנראה חשבת שאינני רוצה שתלך. אך לאט לאט אתה לומד למה אני מתכוונת כשאני אומרת: "בוא נחליף ידיים". אני בטוחה שבמהרה אפילו תגיב לזה ותחליף ידיים בעצמך. עוד מקרה אחד להמחשת לימוד השפה...:)

אנחנו בפתחה של עידן חדש. ואני מתרגשת בשבילך כל כך! אכן, הגב שלנו די סובל בימים אלה, אך כבוד גדול לנו לשמש לתמיכתך בצעדיך הראשונים בשבילי החיים...