על כך כי אנחנו אנשי המזבלות כבר סיפרתי..? כלומר, כבר סיפרתי מספיק פעמים..?
יום אחד אבא חזר הביתה בהודעה מעניינת... כנראה המועצה החליטה להפטר מלוחות גיר בבית ספר כלשהו, והם מונחים בשלווה ובשקט ובאחת מנקודות איסוף הגזם...
ברור כי במהרה לוח אחד מצא את ביתו החדש אצלנו. קצת התאמנו את מידותיו...
הוספנו כמה גירים בקופסא ופיסת לבד שתשמש למחיקה, הכל שתוכל להתנייד באופן עצמאי...
ואללה - פרץ יצירתיות חדש השתלט עליך. אכן, לוח גיר כבר היה לך, אך מדיתותיו הענקיות של לוח גיר חדש, הן לרוחב והן לגובה, והאוויר הצח (לפחות עד לאחרונה) שבחוץ נתנו את אותותיהם...
יום ראשון, 17 ביולי 2011
לבננו: לוח גיר בחצר
תגובה 1:
איזה לוח נהדר! גם אנחנו, יותר נכון לאמר אני, ויונתן אחראי על האיסוף, אשת זבל ונהנית מכך מאוד. זה התחיל עוד כשגרתי בתור ילדה בארה"ב, וכשרק הגענו לגור שם, רהטנו בית שלם כמעט רק ממציאות רחוב. פה זה מאוד מקובל. אנשים בכוונה מוציאים דברי יום או יומיים לפני איסוף הזבל כדי שאחרים יוכלו להנות מהם.
בדיוק לפני כשבוע, עברתי ליד שולחן חצר, ומיד קראתי ליונתן שיאסוף אותו. הוא עבר צביעה מזורזת, ונראה עכשיו כמו חדש. עכשיו אני מקווה לעבור ליד כסאות (:
הוסף רשומת תגובה