אני כבר לא יודעת אם תורשתי או התפתחותי פשיטא, אך את פשוט מאוהבת בכל הבקבוקים באשר הם. כמו גם במפתחות, בפלאפונים, במצלמות ובכפיות.
אני חושבת שזו אולי התמונה האחרונה שלך בשכיבה על הבטן. מאז שנעמדת, רק לפני כמה ימים ממש, את כמעט ולא נמצאת יותר בשכיבה. רק קצת על הבטן, אני מניחה, עד שתרגישי לגמרי נוח בישיבה, ובכלל לא עוד בשכיבה על הגב. מה שעוד יותר מחזק את ההשערה שלי שכנראה המצב הבריאותי של קיבתך מעודד אותך להיות כל הזמן במצב מאונך. כל ירידה לשכיבה, ולו לצורך החלפת טיטול, בדרך כלל כרוכה בהבעת טרוניה מצידך. בקפיצה רגעית חודשיים קדימה, אוסיף כי אכן כבר כמה שבועות, מאז שעמידתך יציבה, התחלנו להחליף לך טיטול בעמידה (כמעט כל הזמן-שלב טרומי לגמילה מטיטולים שעוד רחוקה, כמובן). את כמעט לגמרי לא מוכנה עוד לשכב על הגב. ועל הבטן רק לכמה רגעים בקפיצות הבטן שלך שאת כה אוהבת לעשות, בדיוק כמו אחיך שקופץ לידך...
נ.ב. ואת בת שמונה חודשים ושבועיים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה