פורים 2010

אם יש משהו שאתה אוהב יותר מלעסוק במשהו במטבח, אנחנו עוד נצטרך לגלות אותו...:)

ברגע ששמעת שהולכים לאפות אוזני המן (Hamantachen), כבר היית מוכן - רצת ושמת את הסינר עליך: "MAMA GA!" (הולכים לאפות עוגה).

ובמשך הרבה ימים לאחר מכן, סיפרת הלוך ושוב את סיפור אפיית אוזני המן.

KOS GUL - חותכים עיגולים באמצעות כוס.

SHTAIN AM AM - ואופים בשתי תבניות חמות מאוד בתנור, בעודך מצביע על התנור.

האם אני צריכה להוסיף כי אהבת את אוזני המן מהביס הראשון (BIS)?

גם השנה קיבלנו מבטים מופתעים מדמויות מסוימות בסביבתנו על כך כי לא התחפשת (יותר נכון, על כך כי לא חיפשנו אותך). כמו בשנה שעברה היה נראה לנו מוזר להסביר לך על מנהג התחפושות, כי הדבר עוד כל כך רחוק ממך. אפילו בתחפושות הפשוטות שבארגז התחפושות בחדר שלך (עוד חוב קטן) אתה לא ממש מעוניין. מדי פעם אתה שם כובע ורץ למראה, וכאילו צוחק. ברמה זו זה נשאר.

ובכל זאת, כשהלכנו לעדלאידע במרכז, הכנסתי כובע ליצן לתיק. כשראית מסביבך את כל הילדים המחופשים, הצעתי לך אותו. והסכמת ללבוש אותו. לרבע שעה בערך. מה שהכי עניין אותך הוא מתקן המתנפחים. ואני שוב ניצבתי מול הדילמה התמידית כנראה שלי בתור אמא - האם להקשיב לפחדיי, או להקשיב לך??? מיותר לציין כי הקשבתי לאחרון. וכמובן, ווידאתי באסרטיביות מפתיעה כי השומר באמת שומר על הפרדת גילאים. אתה דווקא מאוד נהנית מהחלוקה (תקופת רגישות לסדר?): NUNU... WOW. בהתחלה רק שכבת לך. לאט לאט התהפכת על הבטן. אז התיישבת על הטוסיק. וקפצה עליו. ואפילו נעמדת פעם פעמיים כדי לקפוץ על הרגליים. מדי כמה דקות זחלת בהתלהבות לזרועותיי. כאילו ביקשת לקבל חיבוק תומך מכל הלב. וכמו תמיד, קיבלת...