לבתנו: יושבת ב-Tripp Trapp

אנחנו כל כך אוהבים את כסא האוכל של אחיך, שלא היה לנו צל של ספק שברגע שיתאפשר, כלומר ברגע שתשבי יציב, נוציא מהאריזות את ה-Tripp Trapp שחיכה לך...

התברר כי מאז שרכשנו את הכסא המבריק הזה לאחיך, חלו שינויים בהבאתו לארץ, ומעתה ניתן למצוא אותו רק במקום אחד בארץ.

מאז התחליפים הזולים יותר תפשו את קדמת הבמה, אך אנחנו נאמנים למקור. ובשמך ביקשנו מההורים שלי שהביאו לך אותו במתנה ליום הולדתך הראשון. ביקשנו לרכוש לך רק את הכסא, והשתמשנו באביזרים של אחיך המתאימים להתאמתו לגילך.

כמובן, החלק המעניין יותר עבור אחיך היה הרכבת הכסא בהתאם להוראות הפשוטות שבאריזה.

הוא שמח לכל הזדמנות לעבוד על משהו עם אביכם...

ממשימה למשימה, שביניהן תקופות שינון וביצועיים עצמאים ויצירתיים רבים, הוא משתפר. למשל, עתה שלט כבר לגמרי בהברגה באמצעות מפתח אלן.

וכך, כארבעה שבועות לאחר שהתיישבת בכוחות עצמך, כשהרגשנו כי ישיבתך יציבה מספיק, זכית במקום כבוד ליד שולחן האוכל. התרגשתי מאוד. הארוחות המשפחתיות שלנו אינן פשוטות. שוב ושוב אני מזכירה לעצמי, כי בשלב זה אחיך עוד לא היה חלק בכלל מהארוחות המשפחתיות שלנו, ואת משתתפת בהן השתתפות פעילה מאז שנולדת. זה מורכב. לעיתים קשה. סבלנות רבה נדרשת מכולנו. ולא מעט לוליינות. אך מה שיפה מכל הוא כי מעולם לא עלתה לנו, או לאחיך, המחשבה להפריד את הארוחות. מלבד ארוחות ערב בודדות פה ושם. להיפך, הוא זה שמתעקש לרוב שנאכל כולנו יחד. וזה מרגש אותי מאוד...

והרי אי אפשר לסיים לספר סיפור זה מבלי להזכר באחיך היושב בכסא Tripp Trapp שלו. בתמונה זו הוא בן עשרה חודשים ושלושה שבועות...

נ.ב. ואת בת עשרה חודשים ויממה...