לבתנו: את בת עשרה חודשים!

את בת עשרה חודשים!

ואני אוהבת אותך כל כך!!!

אני אוהבת לראות אותך זוחלת ברחבי ביתנו. בזחילה אלגנטית שכזו, נשית מאוד, מזיזה את הטוסיק שמאלה ימינה, ומלווה את תנועותיך בהנפת כפות הידיים המתוקות שלך. צליל כל כך מתוק. אני אוהבת לשמוע אותך צוחקת עם צ'ופו כששניכם זוחלים מהר מהר ברחבי הבית. אני אוהבת את איך שאת אוהבת להגיע לחדר שלו. אני אוהבת לראות אותך מטיילת מתחת לשולחן האוכל שלנו בזמן הארוחות המשפחתיות שלנו. נוגעת בכולנו. חוקרת את מה שעל הרצפה. אני אוהבת את איך שאת יונקת בעמידה ומניחה את ראשך על היד שלי. אני אוהבת את איך שאת נרגעת במאונך עלינו - הרגשת הקלה מיידית שהצלנו לסייע לך קצת. אני אוהבת את הקולות המצחיקים שלך של שריקה ושל תקתוק שיניים. אני אוהבת לראות אותך כשאני מתעוררת בבוקר ואת עומדת בין המיטות שלנו ובמיטה בי. אני אוהבת את מגע הידיים הקטנות שלך והאצבעות המתוקות על פני. אני אוהבת את איך שיותר ויותר את נרדמת עם אבא בצהרים. הרגשת אושר עילאי לראות את שניכם חוזרים הביתה מהסיבוב הקטן ליד הבית. ואת ישנה בזרועותיו. וראשך מונח על הכתף שלו. אני אוהבת את הרגעים שלנו יחד אחרי שאת מתעוררת. עוד שלוה משינתך. מתכרבלת בחיקי.

ויותר מכל, יותר מכל, מרגע לרגע אני יותר ויותר אוהבת אותך.