אני חושבת שהפעם הראשונה שאחיך התקרב למגרש המשחקים הייתה כשהוא היה קצת למעלה משנה. עד אז, רבצנו בדשא, עם כל בני גילו המתוקים מסביבנו. לעומת זאת, את, מתוקתנו, הגעת למציאות של מגרשי משחקים, ופחות רביצה על הדשא.
בהתחלה קצת חששתי, אני מודה. תהיתי מה תעשי, במה תשחקי. לימדת את אמא שלך שוב שכל מה שאני צריכה לעשות הוא לסגת הצידה ולהתבונן בך. אני חושבת שהיית בערך בת שמונה חודשים כשלראשונה ניגשת למגלשה, ולראשונה ממש התגלשת בה. ללא כל ניצוץ של ספק בעיניך.
אך יותר מכל, איך לא, את אוהבת לשחק בחצץ, עם אחיך או בלעדיו, וכמובן, למלא את המגלשות בו.
ועוד לא הזכרנו את הנדנדות...
נ.ב. בתמונות את בת תשעה חודשים ושלושה שבועות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה