ישנו בים

הייתה לי תחושה שאם רק תשמע על תכניותינו להעביר לילה בים, תעשה כל מה שביכולתך ומעבר לכך כדי להוציאן לפועל. ואכן, לפני שעוד הספקנו לארוז, אתה כבר היית מוכן ומזומן, מחכה בחצר, אחרי שתרמת ככל יכולתיך בהכנת הציידנית לדרך.

לפני כחודש, ברגע שמזג האוויר אפשר זאת לראשונה, באופן ספונטני ביותר (מהיום למחר) החלטנו לנסות את מזלנו ולהעביר לילה בחוף הים.

הפעם האחרונה, ובעצם היחידה שעשינו כן, הייתה בכינרת, לפני שנה וחצי בערך (אוי ובוי לנו), כשהיית בן שנה וקצת. כאן המקום הראוי לציין, כי כמות הפעמים ששמם של אבישג ושל עוז הוזכרו במהלך סוף השבוע הזה הייתה בהחלט רצינית ביותר, אם כי לא הצליחה למלא כראוי את חסרונם.

הפעם, הודענו לכל מי שרק יכולנו, אך בסוף מי שהצטרף אלינו היו איריסקה, אלמה וקרלוס, וגם שרית ומשפחתה שאירחו לנו חברה בארוחת הערב סביב המדורה.

אנחנו לא ממש אנשים בררניים (אם עוד לא שמת לב לכך). כך שלא היה אכפת לנו לאן נסע, כל עוד שנצליח לשמור על השקט היחסי. לתומנו חשבנו, שב"בונים" שטרם נפתח עוד באופן רשמי, יהיה יחסית ריק. אז אכן, ריק יחסית היה - בלילה, אך הדיסקוטק בכל זאת התקיים. התפלאתי מעצמי על כך כי למרות הרעש הכה מפריע לי בדרך כלל, ולמרות שאמך ההריונית כבר לא כל כך מרגישה בנוח לישון על החול, בכל זאת הצלחתי לישון כמעט מבלי להתעורר. אתה ישנת כמו מלאך!

בכלל היית מאושר! הדבר היחיד שהיה לך קצת קשה להבין הוא מדוע אחרי המדורה (איך התלהבת!!! "אש"! "הם הם"!) אנחנו נכנסים לאוהל במקום לנסוע הביתה. בכוחותיך האחרונים ניסית לשכנע אותנו לשוב הביתה, אך די מהר השתכנעת כי להשאר בים הוא בכל זאת רעיון מוצלח.

ובבוקר לא הצלחת למצוא מקום מנוח מהפלא שהתגלה לעיניך. ים!!! ומליוני כיוונים לרוץ בהם. גם המוני האנשים שהתחילו לפקוד את החוף - בין אם לשרוץ כמונו, ובין אם לטייל (תזכיר לי בבקשה, של מי הרעיון המטורף הזה לטייל בשמורות טבע שעל החוף, מאובזרים בכל ההמצאות הטכנולוגיות האחרונות, כשכל מה שהילדים במנשאים המשוכללים להוטים לגביו, אני נשבעת, הוא לרדת לחול, להתחפר בו, ואולי אפילו לזכות בנגיעות גל ים שובב שישטוף אותם), לא הצליחו להסיט את תשומת לבך מהעיקר.

נ.ב. הידעת שאת הכיסא הזה אבא קנה בשבילי כשהייתי בהריון איתך, אז היה קשה לי לשמור על היציבות בישיבתי על החול. ועתה, במהלך טבעי ביותר, הוא הכסא האהוב עליך...:)