סופסוף עשינו את זה

סופסוף בילינו עם טוני ועם יסמין יותר מכמה שעות! ולבד!

שלשום נסענו לבקר את BUSYA ו-DEDA. אתה לא הפסקת לבקש לראות אותם מאז שהצלחת לבטא את שמם לפני כמה ימים. כמובן, חיכה לנו שולחן ערוך ומוכן לארוחת כל מי שמעל גיל עשרה, אך אתה היית כל כך שמח ששום דבר לא היה יכול להעיב על כך. גם לא התפלאותך לכמות הצלחות והסכו"מ לכל סועד. וכשכעבור כשעה הגיעו טוני ויסמין, היית בכלל ברקיע השמונה עשרה מעושר.

לא הפסקתם לשחק ולו לרגע. גם כשהלכנו בערב לעשות סיבוב בחוץ. וכך למרות שכוונתנו המקורית הייתה לחזור הביתה באותו הלילה, כשאניה הזמינה אותנו להדרים לאשקלון ולהשאר אצלם ללילה, למרות החששות הקלים, החלטנו לקפוץ למים ולהסכים להצעה. ואני כל כך שמחה שעשינו כן!

היה כל כך כייף. כולנו היינו גדושים כל כך בהתרגשויות ובחוויות, שלמחרת ישנו עד עשר בבוקר. גם אנחנו המבוגרים, שנגיד והייתה לנו סיבה, אחרי שראינו סרט עד שתיים בלילה, אך גם אתם, הילדים. ורגע אחרי שהתעוררתם, שוב חזרתם לשחק. עד הצהרים, אז היינו צריכים לעזוב לחיפה לארוחה אצל ריטה ומולי. כמובן, לא לפני שאכלנו מהבשר הטעים שאחי עמל עליו מהערב שלפני.

כולי תקווה שהבילוי הזה אך השאיר בכולנו טעם לעוד....