מה בין 3 ל-4?

המספרים האלה לא מפסיקים להצחיק אותי. מאיזשהו שלב, אני פשוט מרגישה, כי הם נועדו אך כדי להעלות לנו חיוך על השפתיים. מה הם 34? מה שונה בהם מ-33, או מ-35??? לא פלא שאני לא מצליחה לזכור את המספר המתלווה אלי, עד כמה רגעים לפני שהוא מתחלף.

ואולי המספרים כל מטרתם היא להדגיש, לעומת ההתחלפות הקצבית שלהם, דווקא את הקבוע, את הנצחי, את מה שלא מושפע מרוחות המעבר. ואולי לכן עם השנים אני מקנה משמעות חדשה לימי הולדת שלי. אם פעם חשבתי כי זהו יום כייפי לקבל בו מתנות (טוב, הייתי קטנה פעם:), או לנצלו כסיבה למסיבה (טוב, הייתי צעירה פעם:), או להודות לאימי על כי הביאה אותי לעולם זה (טוב, פעם חשבתי כי זהו יום משמעותי לה יותר ממני - הרי היא זו שהייתה בהריון ממני ונאלצה ללדת אותי במאמצים כבירים:), היום אני מרגישה כי זהו אכן יום שלי. יום בו אני מזכירה לעצמי שוב ולאט את כל מה שחשוב לי בחיי. יום בו אני עוצרת, מאיטה, יותר מהרגיל, נושמת עמוק עמוק לתוכי את כל מה שרוחי ניזונה ממנו. יום בו אני מתבוננת מסביבי ומשתדלת לצלם בליבי את כל התמונות המחיות אותי, אלה שמחממות את ליבי, אלה שמרגשות את הווייתי. יום בו אני מזמינה לשנה שתבוא את כל מה שליבי חפץ בו ומתפללת כי הרוחות ינשבו לכיווני. יום בו אני מתרכזת רק בצלילים המעשירים אותי. יום בו אני מתרכזת רק בנו.

וכך, בשקט ובשלווה שקצת הופרעו על ידי בריאותכם שלך ושל אביך, העברנו את אתמול. כולנו יחד. רק אנחנו. חיים שיוצרים חיים. בשקט. ולאט. מאושרים.

אני באמת ברת מזל על כל מה שנצור בחיי.

ולכך ארים כוסית: "רק בריאות וביחד!"... "אמן"... או במילותיך במקסימות: "MIN!"