לבתנו: הולכת בפעם הראשונה!

ובדיוק באותה השבת עצמה, עת היינו עסוקים כולנו באפיית לחמניות, קרה דבר מה מדהים בהחלט...

את הסתובבת לך בבית. וגם בילית עם Busenka שהתארחה אצלנו לסוף שבוע. בשלב מסוים, כשאבא ואני שנינו במטבח, והמשתתפים האחרים אי שם בין המטבח לבין החדרים, זחלת לכיוון חבל התליה של ציורי אחיך. נעמדת, נתמכת בקיר, הורדת את אחד האטבים ישירות לפיך המתוק. תחביב חדש של הימים האחרונים.

ואז אבא החליט קצת לרוקן את השיש מהכלים המלוכלכים ופתח את המדיח. אחד הפיתויים שאינך מסוגלת לעמוד בהם. את הסתכלת לעבר המדיח ו...

התחלת לצעוד אליו!!!

כמובן, עם האטב בפיך! עשית חמישה - שישה צעדים עד שהגעת למדיח!!!

מתרגשים מאוד אבא ואני, החזרנו אותך שוב למקום בו היית...

ושוב הלכת!

במשך כשבוע לאחר מכן, היית עושה כמה צעדים פה ושם. עד ששירה, שראתה אותך עושה בדשא, שאלה מופתעת ושמחה, אם כבר התחלת ללכת.

מאז את לא מפסיקה ללכת ולו לרגע!!!

וכל זה קרה יום לפני שאת בת אחד עשר חודשים...