מאז שהתחלת ללכת לפני כמה ימים בודדים ממש, הבטחון שבו את הולכת מתעצם בקצב מדהים פשוט. יום אחד ניגשת לעגלת בובה מעץ (שלמזלנו, מצאנו במכירה יד שניה בגרושים), והתחלת לנייד אותה. את זה כבר ידעת לעשות. הגעת לקצה המרפסת. אני מיהרתי לקראתך כדי לסייע לך להסתובב. אך עוד לפני שהספקתי להגיע אליך, הסתובבת לך מסביב לעגלה, כאילו תמיד עשית זאת, והתחלת לדחוף את העגלה בכיוון השני. אה, וכל זאת, אחרי שעצרת מלכתחילה, ביוזמתך הבלעדית, בקצה המרפסת, לפני שהעגלה התחילה לרדת. ובעוד שאני נדהמת, מה שהפך למצבי הטבעי וגם מצבו של אביך, כמעט בכל הזמן שאנחנו לידך, את פשוט המשכת הסיבובים. הלוך ושוב. תקופת רגישות לתנועה (sensitive period for movement), אמרנו?נ.ב. ואת בת אחד עשר חודשים וארבעה ימים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה