ידעתי שרגע זה יגיע.
בתום הבילוי עם אחת החברות שלך, חזרת הביתה וביקשת... להסתפר. כשניסיתי בעדינות להתחקות אחרי הסיבות לבקשתך, התגלה, שלא להפתעתי, שאתה רוצה להסתפר, כי "רק לבנות יש שיער ארוך". מסתבר, כי חברתך שיתפה אותך בתמימות במסקנה זו.
מודה, שיערך המדהים יקר לי מאוד. וכן, אבא הציע כבר לא פעם שתסתפר. ולא יכולתי להסכים. יכולתי להאריך רבות עד כמה ילדים מתבגרים ברגע, אחרי שהם מסתפרים. אך זה לא ממש העניין. מלבד זה שהוא כה יפה לך, הוא גם חלק ממך. כבר מזמן סיכמתי עם עצמי שברגע שתבקש להסתפר, כמובן, שתוכל לעשות זאת.
אז מדוע השתתקתי כשבקשתך זו הגיעה עתה???
אחרי מחשבות רבות, הגעתי לתשובה. אינני יכולה להענות לבקשתך זו מכיוון שאינני בטוחה שאתה לגמרי מבין את משמעותה. לא בטוחה אם אתה באמת מפנים שמרגע שתסתפר, שיערך כבר לא יוכל להיות ארוך, אלא לאחר זמן רב. והרי הוא חלק ממך. ועדיין, לא הייתי שקטה, שרק זה המניע היחיד שלי לסרב לך.
ואז הבנתי...
אינני יכולה להסכים לבקשתך זו, כשהמניע היחיד מאחוריה הוא הענות לדרישה חברתית. הרי מה אשדר לך אחרת? שברגע שהחברה חושבת משהו עליך, כל מה שעליך לעשות הוא להתאים את עצמך להגדרתה? איך אוכל להדגים לך שחשוב להשאר נאמן לעצמך, למרות הכל, גם אם אתה במיעוט, גם אם אתה שונה. איך אוכל להגיד לך שוב לאחר מכן שהינך מיוחד בזכות מה שאתה, מה שאתה באמת, ולא בזכות מה שאתה מבקש להיות, יהיו הישגיך ככל שיהיו בכל תחום שהוא - ציונים בבית ספר או רמת המשכורת..?
לא אוכל.. לא אני...
וכך דיברנו על כך שהשיער הארוך הוא לא רק נחלת בנות. ונזכרנו בכל הבנים עם השיער הארוך שאנחנו מכירים, וכמובן, אחד מהם הוא הוא קורט קוביין. וגם כל הבנות עם השיער הקצר, כמו, למשל, הסבתא שלך. הסתכלנו על התמונות של אבא כשהיה לו שיער ארוך בזמנו. צחקנו על האנשים שלעיתים מתבלבלים בינך לבין אחותך, וחושבים שהיא בן ואתה בת. וכמובן, בעדינות גם הזכרתי לך , שגם לחברתך שהעלתה את הנושא, יש במקרה, שיער קצר...
האם הנושא לא עלה מאז? ברור שכן. מליון פעמים. וכל פעם חזרנו על אותם הדברים.
אחרי כמה זמן, אפילו אתה לעיתים התחלת לצחוק בתגובה לכל מי שחשב עליך שאתה בת (ואחותך בן), ולענות בשלווה: "אני בן".
וכן, אני יודעת, יש לא מעט אנשים שיחשבו שהקשר בין סוגיה זו לאמונתך בעצמך אולי רחוק, אבל לא אני...כזו היא אמא שלך... בשבילה, אמונות גדולות מתחילות כולן במעשים קטנים....
בתום הבילוי עם אחת החברות שלך, חזרת הביתה וביקשת... להסתפר. כשניסיתי בעדינות להתחקות אחרי הסיבות לבקשתך, התגלה, שלא להפתעתי, שאתה רוצה להסתפר, כי "רק לבנות יש שיער ארוך". מסתבר, כי חברתך שיתפה אותך בתמימות במסקנה זו.
מודה, שיערך המדהים יקר לי מאוד. וכן, אבא הציע כבר לא פעם שתסתפר. ולא יכולתי להסכים. יכולתי להאריך רבות עד כמה ילדים מתבגרים ברגע, אחרי שהם מסתפרים. אך זה לא ממש העניין. מלבד זה שהוא כה יפה לך, הוא גם חלק ממך. כבר מזמן סיכמתי עם עצמי שברגע שתבקש להסתפר, כמובן, שתוכל לעשות זאת.
אז מדוע השתתקתי כשבקשתך זו הגיעה עתה???
אחרי מחשבות רבות, הגעתי לתשובה. אינני יכולה להענות לבקשתך זו מכיוון שאינני בטוחה שאתה לגמרי מבין את משמעותה. לא בטוחה אם אתה באמת מפנים שמרגע שתסתפר, שיערך כבר לא יוכל להיות ארוך, אלא לאחר זמן רב. והרי הוא חלק ממך. ועדיין, לא הייתי שקטה, שרק זה המניע היחיד שלי לסרב לך.
ואז הבנתי...
אינני יכולה להסכים לבקשתך זו, כשהמניע היחיד מאחוריה הוא הענות לדרישה חברתית. הרי מה אשדר לך אחרת? שברגע שהחברה חושבת משהו עליך, כל מה שעליך לעשות הוא להתאים את עצמך להגדרתה? איך אוכל להדגים לך שחשוב להשאר נאמן לעצמך, למרות הכל, גם אם אתה במיעוט, גם אם אתה שונה. איך אוכל להגיד לך שוב לאחר מכן שהינך מיוחד בזכות מה שאתה, מה שאתה באמת, ולא בזכות מה שאתה מבקש להיות, יהיו הישגיך ככל שיהיו בכל תחום שהוא - ציונים בבית ספר או רמת המשכורת..?
לא אוכל.. לא אני...
וכך דיברנו על כך שהשיער הארוך הוא לא רק נחלת בנות. ונזכרנו בכל הבנים עם השיער הארוך שאנחנו מכירים, וכמובן, אחד מהם הוא הוא קורט קוביין. וגם כל הבנות עם השיער הקצר, כמו, למשל, הסבתא שלך. הסתכלנו על התמונות של אבא כשהיה לו שיער ארוך בזמנו. צחקנו על האנשים שלעיתים מתבלבלים בינך לבין אחותך, וחושבים שהיא בן ואתה בת. וכמובן, בעדינות גם הזכרתי לך , שגם לחברתך שהעלתה את הנושא, יש במקרה, שיער קצר...
האם הנושא לא עלה מאז? ברור שכן. מליון פעמים. וכל פעם חזרנו על אותם הדברים.
אחרי כמה זמן, אפילו אתה לעיתים התחלת לצחוק בתגובה לכל מי שחשב עליך שאתה בת (ואחותך בן), ולענות בשלווה: "אני בן".
וכן, אני יודעת, יש לא מעט אנשים שיחשבו שהקשר בין סוגיה זו לאמונתך בעצמך אולי רחוק, אבל לא אני...כזו היא אמא שלך... בשבילה, אמונות גדולות מתחילות כולן במעשים קטנים....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה