יום שני, 16 באפריל 2012
יום שני, 9 באפריל 2012
לבתנו: בכתר יום הולדתך
כבר כמה זמן רציתי להכין בשבילכם כתר יום הולדת (birthday crown)...
ככל שאני ממשיכה בסיבוביי ביקום הזה, אני נוכחת לדעת כי כל דבר, וכל דבר, אכן קורה בזמן הנכון לו.. ואך לו...והשנה הגיעה העת לכתר יום ההולדת...
מיוחד במינו עבור כל אחד מיוחד במינו אף הוא...
זר לבנדר במרכז הכתר העשוי משכבה כפולה של לבד אמיתי, ופרח על כל שנה, התפור מאחד הבדים שהשתמשתי בהם למשהו שהכנתי בשבילך במשך השנה..
לילדינו: עוד טבעת יום הולדת
אני מאוד אוהבת את טבעת יום הולדת שיצרנו לחגיגות שלנו (birthday ring). היא מיוחדת במינה, מלאת משמעות וסמליות, ומזכירה לנו בדרכה העדינה את אשר באמת חשוב...
אבל איכשהו השנה הרגשתי שאני רוצה להוסיף עוד טבעת לחגיגות ימי הולדת שלנו...
משהו פשוט יותר, נגיש יותר, אפשרי ונוח למגע ולמשחק...
יש משהו זורם וטבעי בצורה המעגלית.. משהו שמזכיר לנו את סיבובנו התמידי סביב השמש... משהו שלם ומעורר השראה...
ואבא, כמו תמיד, הבריק בהצעה הפשוטה שלו... והכין את הטבעת מחימר! (clay)...
הכנו כמה דמויות בשביל הטבעת - פיות, גמדים, פטריה, שבלול...
הוספנו אבן וצדף...
הרעיון פשוט...
כל שנה מכניסים לחורים שהוכנו בטבעת (12 במספרם) את כמות הנרות ככמות השנים הנחגגות, ואת יתר החורים מכסים בדמויות...והחגיגה מתחילה!
לבתנו: המתנות ליום הולדתך הראשון
כבר סיפרתי לא פעם שאני מאמינה כי המתנות אמורות להגיע מהלב, כשהלב מבקש להעניק אותן - מבלי קשר למועד מסוים או להכרח. ובכל זאת, לקראת יום הולדתך, ניסיתי לכוון בעדינות, בעדינות מאוד, אם מתאים למכין, להכין לך מתנות צנועות. בתקווה שפעם יהפוך נוהג זה לחלק ממנהגנו... בכייף, ולא מתוך אילוץ...אחיך התרגש מאוד. כששאלתי אותו, אם הוא רוצה להכין לך משהו במתנה, ביקש ממני הכוונה קלה. הצעתי לו להכין בשבילך צמיד פקקים. התרגשתי מאוד - כאילו רק אתמול אספנו אבא ואני פקקים מבקבוקים בפחי מחזור כדי להכין צמיד כזה בשבילו. חיכינו בסבלנות לשעה שבה הלכת לישון.. ואז החלה המלאכה.. הוא הכין לגמרי לבדו את הצמיד עם זרה קלה ביותר מאביו... ואת, כמובן, התאהבת לגמרי במתנה שלך...
ואחרי שסיים לעבוד על הצמיד, הוא הכין לך ברכה, וגם עזר לאבא להכין לך את המתנה שלו...
ברגע אחרון אבא המציא מתנה גאונית ביותר... לוח פעלולים! כזה מדהים הוא אבא שלך - ברגע ממציא ויוצר דברים מדהימים ביותר (המסע המפרך הוא להגיע לאותו הרגע, אך כל צעד במסע הזה שווה את המאמץ, בסופו של דבר)...ואני תפרתי בשבילך סינר חדש וגם סרגתי כובע במידה קצת יותר גדולה מזה שריטה הכינה לך בזמנו וקישטתי אותו בפרפר...
