כבר סיפרתי לא פעם שאני מאמינה כי המתנות אמורות להגיע מהלב, כשהלב מבקש להעניק אותן - מבלי קשר למועד מסוים או להכרח. ובכל זאת, לקראת יום הולדתך, ניסיתי לכוון בעדינות, בעדינות מאוד, אם מתאים למכין, להכין לך מתנות צנועות. בתקווה שפעם יהפוך נוהג זה לחלק ממנהגנו... בכייף, ולא מתוך אילוץ...אחיך התרגש מאוד. כששאלתי אותו, אם הוא רוצה להכין לך משהו במתנה, ביקש ממני הכוונה קלה. הצעתי לו להכין בשבילך צמיד פקקים. התרגשתי מאוד - כאילו רק אתמול אספנו אבא ואני פקקים מבקבוקים בפחי מחזור כדי להכין צמיד כזה בשבילו. חיכינו בסבלנות לשעה שבה הלכת לישון.. ואז החלה המלאכה.. הוא הכין לגמרי לבדו את הצמיד עם זרה קלה ביותר מאביו... ואת, כמובן, התאהבת לגמרי במתנה שלך...
ואחרי שסיים לעבוד על הצמיד, הוא הכין לך ברכה, וגם עזר לאבא להכין לך את המתנה שלו...
ברגע אחרון אבא המציא מתנה גאונית ביותר... לוח פעלולים! כזה מדהים הוא אבא שלך - ברגע ממציא ויוצר דברים מדהימים ביותר (המסע המפרך הוא להגיע לאותו הרגע, אך כל צעד במסע הזה שווה את המאמץ, בסופו של דבר)...ואני תפרתי בשבילך סינר חדש וגם סרגתי כובע במידה קצת יותר גדולה מזה שריטה הכינה לך בזמנו וקישטתי אותו בפרפר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה