בעיני, תקופת רגישות לחפצים קטנים (sensitive period for small objects) היא אחת מתקופות הרגישות המרתקות ביותר. להתבונן בילד כה קטן שקוע בריכוז עמוק בחקירת משהו קטנטן כמו נמלה, גרגיר חול, אבק הוא חוויה מעצימה, מהפנטת, מאירה, ותמיד, תמיד מעוררת בי השראה.
וכן, לעיתים היא מאתגרת לא מעט את יכולות הפולניות שטמונות אי שם בגנים הרומנים הרוסים שלי. אך אני מברכת את האתגר ומתאמצת בכל יכולותיי לאפשר לכם את חופש הפעולה המכסימלי לחקור, ללמוד, לחוות...
נ.ב. ואת בת חצי שנה וארבעה חודשים...
אחת לכמה זמן הבלוג שלך מזכיר לי כמה חשוב להתבונן בפרטים הקטנים ולנצור אותם, תרתי משמע- והנה זה קרה לי שוב, ברשומה הזו. תודה!
השבמחקאם כך, מילאתי את תפקידי...:)
השבמחקזו אחת הסיבות שאני כותבת - להזכיר גם לעצמי מה באמת חשוב. במיוחד בימים אפורים שעוברים עלי...
תודה לך!