לא היה לנו כל ספק כי אנחנו הולכים לבלות ביום הולדת של אבא כולנו ביחד. די מהר החלטנו גם על המיקום.
מזג האוויר בים היה פשוט מושלם! כמה ימים אחרי אחת הסערות החזקות שלמזלנו פקדו אותנו בחורף זה, החוף היה הרוס, ריק, ואדיר ביופיו. מה היה אפשר עוד לבקש?
אה כן... גברת אחת נחמדה שגילתה כי הגיעה לגן עדן... כמה חול בהישג יד של ממש!וגם מנה אחת של קאקי שכמעט כיסתה את כולנו, החלפת בגדים ברוח צוננת במאמץ משפחתי משותף, ואפילו... צילום משפחתי...
מה שעשינו אחר כך, בצהרים, אולי לא היה ראוי לתזכורת על דפים אלה, אך היה זה כל כך חריג בשבילנו, שפשוט חייבים להשאיר מזכרת לכך. עייפים מאוד, עם שני ילדים קטנים שעוד לא ישנו את שנת הצהרים, רעבים לא פחות... הלכנו ישירות... לקניון! כן כן... מקום עמוס, רועש, דחוס, לא משהו שתמצאו אותנו שם ברגיל. אך ביום הולדת של אבא שחולם כבר זמן מה על זוג משקפי שמש ראויים, ויותר חשוב מזה, מוכן להתעלות על עצמו ולהתאזר בסבלנות מספקת לריצה ממוקדת בין החנויות... טוב, שילוב כזה הוא חד פעמי. והנה לראיה - לא רק מצאנו משקפיים מעולים, אלא גם אכלנו, לא הגענו להתפרצות כלשהי, גם רכשנו שמלה ראשונה בשביל הגברת על הדרך, והגענו כולנו בפיסה אחת בחזרה לאוטו. מה רק אפשר לעשות כשאבא מחליט על כך...:)
נ.ב. ואת בת חצי שנה וארבעה שבועות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!