אז נכון שחג חנוכה היה לפני למעלה מחודש...
אך אצלנו קיימת הבנה מיוחדת בין הזמן לבינינו...
את חנוכה חגגנו השנה, כמו גם בשנים האחרונות, עם הרבה סופגניות לבן, עם לביבות, וכמובן, עם החנוכייה שהכנו בשנה שעברה.
יש משהו בחגים דווקא שמדגיש כמה הילדים שלנו גדלים. ולו בפרט קטן שכזה - בשנה שעברה הדלקת נרות יחד איתנו, מתוק שלנו, והשנה הדלקנו יחד את הגפרורים, ואת הנרות כבר הדלקת לבד.
השנה גם דיברנו קצת על משמעות החג. ובכך אין הכוונה לחורבן בית המקדש או ליוונים האכזריים, אלא למשמעות האור, לכך כי הוא קיים תמיד, לכך כי הוא בכל מקום, אם רק מחכימים למצוא אותו. וכמובן, כי החושך לא חייב להיות מרתיע, למרות שאצלנו, למזלנו, כולם די מברכים את החושך. סיפרתי לך את הסיפור שכתבתי בשנה שעברה על יהודה המכבי. ולפתע החושך קיבל משמעות קצת שונה. למרות ההתנגדות העדינה בטרם החג, בירכת את הרעיון לאכול לאור נרות חנוכייה. שרנו שירים. ופשוט היינו אחד עם השניה....נ.ב. בתמונות את בת שלושה חודשים ושלושה שבועות...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!