
היום קרה הבלתי יאומן.

כהרגלנו, ביום שני מדי שבועיים, נפגשנו בקבוצת אמהות ותינוקות אצל
תמר.

תמיד במפגשים אצל תמר יש ארוחת ערב עשירה ומגוונת להפליא. זה לא חדש. מה שהיה חדש היום הוא שאיך שנכנסת ל
ביתה המקסים של תמר, ניגשת ישירות לשולחן הערוך, טיפסת על הכסא והשתתקת. ישבת וחיכית בשקט עד שעזרתי לתמר לסדר כמה דברים בבית, עד שהוצאנו את כל האוכל. ו... ביקשת לאכול.

וכך ישבת ואכלת עוד זמן רב. אפילו לא הצטרפנו למעגל, אלא השתתפנו בו בשלט הרחוק. מצב לחלוטין חדש לנו...:) כמו גם המראה הזה שלך מרוח כל כולך בלבנה... המאכל האהוב עליך בזמן האחרון. צחקנו היום עם אבא שכך כנראה היית אמור להראות בגיל של 7-8 חודשים. אך אנחנו מברכים את פניך המלובנות בכל עת..:)

אז יכול להיות שלעיתים אתה עוד תעדיף אבנים על קלמנטינות (כפי שעשית כאן ב
טיול שלנו בוואדי שליד הבית לפני כחמישה שבועות). וזה גם בסדר. אבא ואני שינינו גישה לפני כמה זמן - אנחנו לא מודאגים יותר, ויותר מזה, אנחנו מכריזים בקול רם שאתה אוכל! ולא מוסיפים מעבר לכך שום הסברים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!