אני מניחה כי תחילתו של סיפור זה בתשובות ספונטניות שלנו לחלק מהשאלות הכה אהובות עליך בימים אלה: "אבא, איך אתה יודע?". בדרך כלל אנחנו משתדלים לתת תשובות מפורטות יותר, קצרות אך מסבירות, כמו "אני רעב", "אני מרגישה", "היא אמרה לי", "שמעתי את זה". אך לעיתים התשובה מסתכמת פשוט בידע.ואז התקיימה לה השיחה הבאה במשך אחת הארוחות שלנו:
אתה: אם אוכלים, אז יש לנו כוח
אני: איך אתה יודע?
אני פשוט יודע.
מה אתה מרגיש כשאתה אוכל?
אני שבע.
ואז..?
אני מפסיק לאכול. אם אני אוכל הרבה, יש לי קאקי.
אז איך אתה יודע שיש לך כוח?
אני פשוט יודע...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!