מסתבר כי העמידה על שש היא בדיוק החוליה המקשרת שהייתה כה חסרה לך.
במשך היממה האחרונה מאז שטעמת ממנה לראשונה כל מה שאת עסוקה בו הוא להעמד על שש, לדחוף את עצמך, במשהו המזכיר קפיצה יותר מאשר זחילה, לעבור לזחילה על הבטן, לטפס אם צריך ולהגיע...
בדיוק לאן שתכננת להגיע - ממש כמו שעשית לפני, אך הפעם יכולת להתנסות בהגעה למרחקים ארוכים יותר...
בין אם לדלת הכניסה שמזכוכית להציץ אל המתרחש בחוץ, ובדרכה גם לחקור שוב לעומק את הנמלים ואת גרגירי החצץ שלשמחתך, ביתנו שופע בהם...
ובחזרה לטפס על הפוף, אחד העיסוקים האהובים עליך בימים אלה...
כל האמצעים כשרים לתזוזתך, ואם את החלטת להגיע למגירה נייר שמתחת לכן ציור, ואת התהום בן מטר שמפריד ביניכם, אפשר לחצות באמצעות גרירה עצמית אחרי הגיטרה...
אז כך גם יהיה....
שום דבר לא יסיח את דעתך - גם לא הגילוי המפתיע של אמא המנסה לגנוב דקה ולבדוק מייל...
נחה רגע וממשיכה...נ.ב. ואת בת שמונה חודשים ושבוע...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!