כבר כמה זמן אתה מתעניין במוט הגלישה שבמגרש המשחקים. מתבונן ארוכות בילדים שמתגלשים עליו. מנצל כל הזדמנות שאבא נמצא איתנו כדי שיתמוך בך בעת שאתה מתגלש (אינני מגיעה לגבהים אלה). ואז, ביום בהיר אחד (הלא תמיד דברים מסוג זה מתרחשים בימים בהירים), כשהיינו לבד במגרש המשחקים, ניגשת למוט בגלישה, הושטת את רגלך ואמדת את המרחק. ואז התרחקת. אחרי כמה נסיונות כאלה שוב ניגשת... ולפתע... התגלשת!!!
גאה בעצמך ומאושר עד אין קץ, המשכת להתגלש שוב ושוב. תפשת את הבטחון בקצב המתאים לך. עד כדי כך שדי במהרה התגלשת גם עם לחמנייה בפה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!