רגעים אלה, שעד לפני קצת זמן (למרות שכבר אפשר לומר, קצת הרבה, בשבילי תמיד כנראה, יהיו הם אך קצת), היו כל כך נפוצים, כמעט ולא יכולים להתרחש במציאות של ימינו. והם חסרים לי כל כך. והם חסרים גם לך. היחד שאחרי התעוררותך. ועדיין, מבלי לדבר על כך בקול רם, אנחנו מחפשים דרכים יצירתיות למצוא ולו דקה יחד. דקה של שקט. ולרוב, גם מוצאים. חלקן נדירות, כמו למשל, זו המונצחת בתמונה זו, בעת שאחותך עוד ישנה, מה שבדרך כלל כמעט ולא קורה, מכיוון שהיא מתעוררת לפניך. חלקן תקופתיות, כמו בתקופה האחרונה, עת אתה נשאר לשכב לידי מבלי להוציא הגה, מבלי לנוע כלל, בעת שאני משלימה קצת שינה בבוקר. רק עטוף בזרועותיי. חלקן משולבות, ביחד עם אחותך. לכל אחד מקום מיוחד משלו. ועדיין, אני מתגעגעת...
יום שני, 20 ביוני 2011
לבננו: מתעורר לידי
רגעים אלה, שעד לפני קצת זמן (למרות שכבר אפשר לומר, קצת הרבה, בשבילי תמיד כנראה, יהיו הם אך קצת), היו כל כך נפוצים, כמעט ולא יכולים להתרחש במציאות של ימינו. והם חסרים לי כל כך. והם חסרים גם לך. היחד שאחרי התעוררותך. ועדיין, מבלי לדבר על כך בקול רם, אנחנו מחפשים דרכים יצירתיות למצוא ולו דקה יחד. דקה של שקט. ולרוב, גם מוצאים. חלקן נדירות, כמו למשל, זו המונצחת בתמונה זו, בעת שאחותך עוד ישנה, מה שבדרך כלל כמעט ולא קורה, מכיוון שהיא מתעוררת לפניך. חלקן תקופתיות, כמו בתקופה האחרונה, עת אתה נשאר לשכב לידי מבלי להוציא הגה, מבלי לנוע כלל, בעת שאני משלימה קצת שינה בבוקר. רק עטוף בזרועותיי. חלקן משולבות, ביחד עם אחותך. לכל אחד מקום מיוחד משלו. ועדיין, אני מתגעגעת...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!