
אז נכון שתמונות אלה מזכירות לי נשכחות מתקופת התיכון שלי, אז משום מה, היה נהוג לניילן את כל ספרי הלימוד (אולי גם עכשיו..?), אך זה הדבר הראשון שעלה לי בראש, כשהתחלת ליזום לקחת איתנו לטיולים את המגדירים השונים...

ושוב אני נוכחת כי כל מה שצריך לעשות בדרך כלל, כל מה שמתבקש מאיתנו, הוא פשוט לעשות, ואז, כשגם אתה נשאב לתוך העשייה, להשאר ברקע פיזית, אך להעלם נוכחותית, להבליג, לא להגיב, ולתת לך לצלול...

במקרה ספציפי זה, אתה ניילנת בעצמך ספר אחד. לא הגבתי, אלא אם התבקשתי לסייע. ורק אחרי שפרשת לישון, פרמתי את מה שהרכבת על הספר וניילנתי אותו מחדש...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!