לבתנו: בנעלים סרוגות...

אני מודה - לסרוג לך נעליים לא היה בראש סדר העדיפויות שלי.

אך ככל שעבר הזמן, והרגליים המתוקות שלך גדלו וכבר לא יכלו יותר לנעול את הנעליים המקסימות שMiri המתוקה שלחה לך, ועדיין היה קר, החלטתי שאינני יכולה להזניח אותך עד כדי כך.

ואז ראיתי את הדוגמא הזו ב-Ravelry, ואת המשפט המנצח "Stay on Baby Booties", והרי שלא יכולתי עוד שלא לשתף פעולה.

וכך התחלתי לסרוג את Christine's Stay-On Baby Booties

לא הצלחתי למצוא בארץ חוט צמר לסריגת גרביים, אך החלטתי כי פרט זה לא משנה הרבה לצורך סריגת הנעליים, כיוון שלא נורא אם יהיו עבות במקצת.

התאמתי את הדוגמא בהתאמה, וכמובן, פרמתי כמה פעמים את הנעליים לפני שסיימתי אותן.

הם שירתו נאמנה בימים הקרים, במיוחד בערבים, וחיממו את הרגליים המתוקות שלך. ועדיין, דבר אחד לא השתנה. הם היו נופלות מהרגליים שלך בתדירות של פעם בכמה ימים. טוב, אולי זה בגלל שרגלי ילדינו התינוקות אינן מפסיקות לנוע ולו לרגע. בכל מקרה, בדרך כלל, הצלחנו לשים לב לכך. אך ערב אחד, בעוד ששלושתנו עושים לנו טיול ערב, לפתע שמנו לב כי נעל אחת חסרה. מה לא עשינו צ'ופו ואני - חיפשנו פעמיים בכל המקומות. וגם אבא חזר בבוקר לערוך חיפושים נוספים. לא מצאנו דבר. אני לא טובה בהתמודדות עם אבידות, במיוחד של משהו שיש לו ערך סנטימנטלי בשבילי. אך אני משתדלת ללמוד. על אחת וכמה על רקע תגובתו החכמה של אחיך: "אמא, תוכלי לסרוג עוד גרב אחד". והרי אני באמת יכולה. אולי רק בפעם אחרת. הפעם אתנחם בעובדה כי כבר הרבה יותר חם, ואת לא ממש זקוקה לחימום נוסף לרגליך.

מה שבטוח, את הנעל היחידה שנשארה אני שומרת לך....

נ.ב. ואת בת חמישה חודשים ושלושה שבועות...