אתה גדל. כל הזמן. ללא הפסקה. כל ניסיונותיי לעצור את הזמן לא ממש נלקחים ברצינות.והנה מתחילים להופיע להם סימנים של ביישנות קלה. לא משהו קציני עדיין. יותר כמו פרחי אביב שמקדימים להופיע. ממש בקטנה. כשאנחנו מגיעים למקום חדש, יתכן ואמצא אותך מאחורי רגליי. מציץ משם. אם פעם, היית ישירות ניגש לכל אדם אחר, היום לעיתים אתה מבקש כי נשאל משהו בשמך.
ואני שוב מודה כי אנחנו מבורכים מספיק להיות איתך גם בשינוי זה...
נ.ב. וכן, אתה לא טועה. תמונות אלה צולמו בים... בסוף חודש נובמבר!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!