אחד הבילויים האהובים על שניכם, ובמיוחד עליך, מתוק שלנו, הוא ההופעות...
לא פעם במהלך היום נשמעת קריאתך: "ההופעה מתחילה!"... לעיתים מלווה ב"מחיאות כפיים בבקשה!" (ההשפעה הקצת יותר שלילית של ההופעות הלא מעטות שראית עד כה)...
סלסלת כלי הנגינה מוצאת את דרכה החוצה...
והקהל הכי מקשיב בעולם לרשותך....
נ.ב. בתמונות את בת שלושה חודשים וארבע ימים... ואני חייבת לעדכן לגבי תוכן סלסלת נגינה.. בקרוב...
למה הבקשה למחיאות כפיים היא שלילית?
השבמחקכתבתי קצת על מחמאות כאן http://mychilddiary.blogspot.com/2009/08/blog-post_10.html
השבמחקמחיאות כפיים זה לא דבר שלילי כשלעצמו... כשהוא מגיע מהקהל ולא מהמבצע. לצערי, בהופעות רבות, במיוחד אלה המיועדות לילדים, בקשות אלה נפוצות. וזה מה שהוא עושה - מחקה אותן.
כמו כל המחמאות האחרות, המחמאה אמורה להיות כנה ומיוחדת. אחרת היא מאבדת מהתוכן שלה ומעבירה את המיקוד מהפעילות המומחאת למחמאה עצמה, ולעיתים אך הופכת למטרה לביצוע הפעילות.
מקווה שהסברתי מובן..:)
אני בהחלט מסכימה עם כל דבריה של סוזן סטרייקר בהקשר של יצירה, ובכלל מעריכה ומעדיפה תגובות אותנטיות ורלבנטיות. אבל אני ראיתי את זה באור אחר: ברובד הראשוני- הבקשה למחיאות כפיים כחלק מדו שיח תקשורתי בין המבצע לקהל (בעיניי, זה לגיטימי וטבעי). וברובד הנוסף- בנך המתוק, שמחקה את הדו-שיח הנ"ל ומבטא רגישות מסוימת לסיטואציה הנ"ל, ומשחזר אותה מתוך צורך פנימי אותנטי.
השבמחקואגב, עוד לא יצא לנו לראות הופעה כזו בארץ ולא נחשפנו כלל ל"כפיים!" הידוע, כך שאולי הייתי רואה את זה באור אחר לו זה קרה.