אנחנו במרכז. בדרך מטיול ספונטני בין הגשמים בוואדי.מחליטים לאכול פלפל לצהרים.
הולכים כולנו יחד לחנות. אתה ואבא נכנסים פנימה. אני וצ'פוצ'יטה מחכות בחוץ.
לפתע אני מרגישה כי הרגע המיוחל תמיד הגיע. הגברת עשתה קאקי.
הגיע זמן ההחלפה.
שוברת ראש איך אסתדר בסביבה הרטובה כולה, וגם קרירה משהו, אני והגברת מפליגות לכיוון הספסל הקרוב שמעבר לפינה.
מתחילות בביצוע המשימה.
לפתע, ברגע קריטי של ממש, בו יוכרע אם הכל יהיה בסדר, או תדרש החלפה כוללת של כל הגרדרובה (לא ברור איך בדיוק), כאילו הרגיש משהו, מופיע המלאך:
"אמא, את מסתדרת???"
משפט כזה יכול לגמרי להוציא אותי מהריכוז. בתזמון שלו, בנדיבות שבו, ברגישות שלו.
איך ידעת כי בדיוק ברגע זה הייתי צריכה לשמוע את המילים האלה...?
וגם הייתי זקוקה למישהו נוסף שיוכל להביא לי טישו מהתיק...?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!