יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

לילדינו: יומיום

כבר די הרבה זמן ידעתי שאני צריכה לעשות משהו. כל פעם שנזכרתי במה בדיוק רציתי לעשות, צץ משהו שמנע ממני לגשת לביצוע.

הגיעה שעת הצהרים.

אבא בא הביתה.

שמחתי שסופסוף אצליח לעשות את מבוקשי.

הבעיה הייתה ששוב שכחתי מה התכוונתי לעשות.

רק אחרי כמה זמן נזכרתי שכל מה שאיחלתי לו היה... לעשות פיפי...

2 תגובות:

  1. oh dear :D it is a busy life with little ones,isn't it? I am sure it will get easier,though, or at least I hope so! ;)

    השבמחק
  2. No Miri it won't . You know that, don't you? And yet, I wouldn't trade it for a thing....:)
    Thanks for stopping by. I've missed you!

    השבמחק

תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)

Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!