לאט לאט את מתחילה לפקוח את עינייך...
זה מעין שלב שכזה שתמיד נראה לי כל כך מיוחד ועדין...
כאילו נפשך, אחרי המסע הארוך מעולמות קודמים, נחה לה מספיק כדי להתחיל להכיר את הסביבה שבה בחרה
להוולד עתה. לאט
אלט את מתחילה יותר ויותר להתעניין בסביבתך. כמעט ולא רוצה להיות לבד. אלא איתנו. פעם, עם
צ'ופו, היינו קצת מודאגים מכך, שמא לא ידע לבלות לבד אחר כך. דרך אגב, אני כל כך שמחה שכבר אז ניהלתי יומן, בתדירות קטנה יותר אמנם, ובכל זאת, מספקת כדי
להזכר בדברים חשובים עתה. היום יש לנו בטחון רב יותר לדעת
להענות לבקשותיך מבלי לשפוט אותן או את השלכותיהן האפשריות עליך. והרי אפשר בהחלט להבין את רצונך בחברה אפילו עוד יותר - ברור כי את רוצה להיות איתנו, כי "אנחנו" הרבה יותר מורגש. וכך, כמנהגנו, את מתחילה להיות שותפה לכל
עיסוקינו - ארוחות, סידורים, שיחות, בילויים....
נ.ב. בתמונות את בת חודשיים וחמישה ימים...
לאט לאט את מתחילה לפקוח את עינייך...
זה מעין שלב שכזה שתמיד נראה לי כל כך מיוחד ועדין...
כאילו נפשך, אחרי המסע הארוך מעולמות קודמים, נחה לה מספיק כדי להתחיל להכיר את הסביבה שבה בחרה להוולד עתה. לאט אלט את מתחילה יותר ויותר להתעניין בסביבתך. כמעט ולא רוצה להיות לבד. אלא איתנו. פעם, עם צ'ופו, היינו קצת מודאגים מכך, שמא לא ידע לבלות לבד אחר כך. דרך אגב, אני כל כך שמחה שכבר אז ניהלתי יומן, בתדירות קטנה יותר אמנם, ובכל זאת, מספקת כדי להזכר בדברים חשובים עתה. היום יש לנו בטחון רב יותר לדעת להענות לבקשותיך מבלי לשפוט אותן או את השלכותיהן האפשריות עליך. והרי אפשר בהחלט להבין את רצונך בחברה אפילו עוד יותר - ברור כי את רוצה להיות איתנו, כי "אנחנו" הרבה יותר מורגש. וכך, כמנהגנו, את מתחילה להיות שותפה לכל עיסוקינו - ארוחות, סידורים, שיחות, בילויים....
נ.ב. בתמונות את בת חודשיים וחמישה ימים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!