כבר כתבתי עד כמה חשוב עתה כי נרפה. ובמיוחד נשתחרר מהוראות מילוליות, בין אם מוסוות תחת הזמנות מנומסות ובין אם ישירות, ונעבור למעשים. במקום: "צ'ופו, בואי נעשה משהו", עדיף פשוט להתחיל לעשות אותו. ואז הקסם קורה. המעשים לא משאירים אדישים אליהם. בכל הגילאים. ואם, למשל, חשבנו לעשות ורניקס, כל מה שנשאר הוא לשבת סביב השולחן, ולהתחיל לבצע. לאט לאט נציגי כל דורות הבית מצטרפים לעשיה. זכרונות הילדות קמים לתחיה. מנגינת העשיה מרגשת את כולנו. מוכנים?מאטסרו, מוסיקה...!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!