
אני זוכרת כמה פחדתי לנסוע לבד עם צ'ופו באוטו - כל כך הרבה תסריטים עברו לי בראש. מה יקרה אם יבכה? אם ירצה לינוק? אם לא ירגע? אם לא ישן?

את היית בת חודש וארבעה ימים עת נסענו לבד לראשונה. הייתי חייבת לעבור טיפול בחיפה, ואחיך עבר כמה ימים עמוסים במיוחד, כך שדי מהר החלטנו כי עדיף כי ישאר בבית.

רק בדרך התחלטתי טיפל'ה לדאוג. אותן השאלות עלו לי בראש, רק שהפעם הן נחתו על קרקע בטוחה יותר, אם כי לעיתים קצת רעועה עדיין. ידעתי כי מכסימום נעצור. וככל הנראה, בכלל תשני כל הדרך. ואכן כך היה...

נ.ב. בתמונות את רוקדת איתי כשאת בת חודש שמונה ימים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!