יום שבת, 23 באוקטובר 2010

לבננו: אני!

לא משנה במה תאמין, לפי כמעט כל תאוריה פסיכולוגית או גישה חינוכית או פילוסופית חיים, גיל שלוש הוא גיל משמעותי מאוד. אינני יכולה להעמיק עתה בתיאורו, וגם אינני מומחית לדבר, אך אציין משהו שנכרת בזכרוני וגם די קולע למה שמתרחש איתך. באנתרופוסופיה מאמינים כי בגיל שלוש נולדת התודעה הפנימית של הילד. הילד, שעד עתה כל מה שמוטבע בו מרגע הגיעו לעולם זה הוא תוצאה חיקוי, לראשונה קורא לעצמו "אני". לראשונה אתה חווה את עצמך פיזית כנפרד מהעולם. "אני" הוא למעשה הדבר היחיד שאינו יכול להלמד דרך החיקוי.

ואכן, לאט לאט, קצת לפני שמלאו לך שלוש, התחלת לקרוא לעצמך "אני". בהתחלה עוד מעורבב עם EHH, אך היום כמעט ואינך טועה. בת בבת עם התרחשות זו, התחלת גם יותר ויותר להשתמש בגופים נכונים ובהטייות פועלים נכונות.

אומרים כי הזכרון הראשון גם הוא מתרחש בערך בסביבות גיל זה, אם כי אני זוכרת משהו מלפני גיל שנתיים. יהיה כל כך מעניין לדעת מהו הזכרון הראשון שלך. ועד כמה דפים אלה ישפיעו עליו...

נ.ב. בתמונות אלה אחותך בת חודש וארבעה ימים...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)

Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!