אתמול זה קרה בפעם השנייה השבוע. כאשר הצגנו לך את השאלה, עם מי אתה מעדיף ללכת לישון, אמרת :"אבא".
מזמן כרסם בי החשש: מה יקרה כאשר אחותך תיוולד? וכיצד תלך לישון, אם אמא תהיה עסוקה בטיפול או בהנקה שלה? כפי שאתה תמיד נוהג לעשות בדרכך המופלאה - ענית לי על השאלה. יש בך איזו רגישות מופלאה לחוש בדיוק מה מטריד אותנו או מה אנו מבקשים, ואז, בלי הכנה מוקדמת- פשוט לעשות זאת.
אין ספק כי זו חוויה מופלאה להרדם ביחד איתך למרות ,שאני מניח, כי אני נרדם לפניך בהרבה.אם כך, מי משכיב את מי לישון?
מה שמדהים עוד הוא שהפעם היחידה בה הוא נרדם איתך עד כה, הייתה בערב מפורסם הוא, בו לא הרגשתי טוב לפני כחודשיים. http://mychilddiary.blogspot.com/2010/05/blog-post_6512.html
השבמחקבהתחלה עוד שאלנו אותו אם הוא רוצה ללכת לישון איתך, אך אחרי שסורבנו בנימוס, החלטנו להניח. ולחכות.
ואז השבוע, באחד הימים, עבר עליך יום מאוד עמוס, והיית חייב לנשום קצת אוויר. אני נשארתי עם צ'ופו לבד. כשקראנו ספרים, פתאום הוא אמר, שהוא היה רוצה ללכת לישון איתך. לא האמנתי למשמע אוזניי. מבלי ששאלתי אותו מאומה. אז אמרתי לו שלמחרת, אם ירצה, יוכל להרדם איתך. חייבת להגיד שלא חשבתי שהוא יזכור את זה. והוא זכר. ובאמת, למחרת, כששאלנו אותו בנונשלנטיות, עם מי ירצה להרדם, הוא ענה, איתך. וכך היה. והשאר הסטוריה. בהחלט היה שווה לחכות.
ועדיין, חייבים להיות מוכנים ששוב תהיה הפסקה בכך, במיוחד אחרי הלידה. אם כי אני מאמינה שמרגע שהוא טעם מהחיבוק איתך, הוא לא יוכל לשכוח לעולם את העונג בלהרדם איתך...
אני כל כך שמחה שמעתה גם אתה, אהובי, תוכל להשתתף בחוויה מיוחדת זו...