אני זורמת

אני חושבת שזרימה מאפיינת את חיי בזמן האחרון. אני שומעת את עצמי יותר ויותר מציינת כי "אני זורמת".

ואולי דווקא עטופה במחשבות של הימים האחרונים, שהעלו שאלות וספקות קלים, נזכרתי כי אחד הדברים החשובים ביותר בעיני בחיי, הוא להקשיב לפעימות הלב שלי, לתחושות הבטן. ובמילים האחרות, פשוט לזרום.

הביטוי המוחשי לזרימה הגיע דווקא בשיחה עם אחת החברות המקסימות שמצאתי לי בעולם הבלוגים, גם לה קוראים מירי (ולא במקרה:). בזכותה, החלטתי שלא כהרגלי, לקפוץ למים ובמקום להתלבט ולתכנן, פשוט לזרום. כך נולדה האפודה שלך (אמנם קצת קטנה עליך, אך חופשיה מהתחייבויות). יש משהו מדהים בסריגה - מדיטטיבי, מרגיע, שליו. ובמילים אחרות, זורם. עד כדי כך כי גם אתה מוקסם בסגולותיה.

ולא פעם, כשאני סורגת, אני מוצאת לידי איש קטן מתוק, יושב עם הסלסלה שלו, ובה כדור צמר. מגלגל ומגלגל ומגלגל.

ולעיתים גם תופר בלוח השחלה שלך. ושנינו זורמים...