המעקה עשה את שלו - כבר כמה שבועות אתה יורד במדרגות לגמרי בעצמך, וגם עולה. אתה אפילו לא רוצה שנהיה לידך, אך כן מבקש שנחכה בסוף של כל גרם מדרגות. מדהים לראות אותך מתקרב בצעדים בטוחים אלינו, כשחיוך רחב על פניך! אני אתגעגע למדרגות האלה. אני חושבת ובטוחה בכך שהן סייעו מאוד מאוד בהתפתחותך המוטורית הכה מופלאה, ובהתמצאות המרחבית העמוקה שלך. ובכל זאת, כשהזכרונות של כל שלבי מערכות היחסים שלך עם המדרגות עוד כה טריים בזכרוני, לראות אותך יורד בהן לבד, גאה כל כך בכל צעד שלך, עוצר את נשמתי.לא תמיד בא לך לרדת או לעלות לבד. הרבה פעמים אתה מבקש להחזיק את ידינו, או לעלות לחיקנו. וזה בסדר גמור מבחינתנו. אנחנו תמיד משתדלים לזכור כי אתה יודע מה טוב לך, וכל מה שנשאר לנו הוא רק להקשיב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!