אני לא חושבת שאי פעם אהיה מסוגלת לגור בכרך ביניינים, אלא באמת אם לא תהיה ברירה אחרת. אם אני לא רואה ירוק מסביבי, משהו בי נאטם. נשימתי נעצרת. אני מגישה שחסר לי אוויר. איזה מזל גדול יש לנו שאנחנו מוקפים בירק. וכי טיול קצר שכזה בטבע, מבחינתנו, הוא במרחק של רחוב מאיתנו. הלוואי ונמשיך לחיות כאן תמיד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!