ואחרי החגיגה, כמובן עזרת לטאטא. אתה לא נפרד מהמטאטא שלך. לכל מקום אתה צועד איתו. לפעמים אני חושבת, שהחלטת להתחיל לצעוד לבד רק כי רצית כבר לשאת את המטאטא איתך. וברצינות, היציבות שלך מיום ליום משתפרת פלאים. לא יאומן פשוט. אני יכולה להתבונן בך שעות הולך והולך. ובסופו של דבר, זה מה שאתה עושה בימים האחרונים. פשוט צועד...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!