את הגעת השנה החדשה חגגנו אצל אפרת. היה נחמד מאוד. רק שכולנו היינו קצת חולים - כל אחד והחולי שלו. אתה אמנם מרגיש יותר טוב, אך השלשול עדיין לא עבר לגמרי. וגם מפעם לפעם אתה נתקף בכאב חזק - תופש את הראש בשתי הידיים ופורץ בבכי חזק. ובכלל, הידיים שלך רוב הזמן בפה. לכן אבא שלך ואני בטוחים שמדובר בשיניים. אני מקווה שבקרוב תרגיש יותר טוב. זה הדבר הכי קשה, בהחלט - לראות אותך חולה.מה שמדהים הוא שגם כשאתה מרגיש פחות טוב, מצב הרוח שלך עדיין נשאר שליו ומאושר. אתה רק יותר זקוק למגע שלנו, ולחום החיבוק, אך צוחק ומתנהג כהרגלך. לכן גם החלטנו לנסוע לאפרת אתמול בסופו של דבר, למרות שהארוחה התאחרה וכבר ממש התחלת לאבד כוחות. כל כך היית מפורק, שכל הדרך הביתה ישנת, ואפילו לא רצית לעשות מקלחת כשחזרנו הביתה. לא זוכרת מתי זה אירע לאחרונה...:)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!