אבא קורא לזה "שכונת תקווה"...ואני קוראת לזה "הפרוזה של חיינו"...
יש משהו במצעים הצבעוניים האלה התלויים בדיוק מול חלוננו במקום שבו הם לא ממש אמורים להיות. משהו חי, תוסס, רבגוני, כובש. משהו שגורם לפרוזה לשיר לא פחות מלשירה....
יום ראשון, 6 בפברואר 2011
לילדינו: יומיום
אבא קורא לזה "שכונת תקווה"...ואני קוראת לזה "הפרוזה של חיינו"...
יש משהו במצעים הצבעוניים האלה התלויים בדיוק מול חלוננו במקום שבו הם לא ממש אמורים להיות. משהו חי, תוסס, רבגוני, כובש. משהו שגורם לפרוזה לשיר לא פחות מלשירה....
תגובה 1:
תודה רבה על כך שהקדשתם מזמנכם להגיב על מה שכתבתי!
תגובתי אליכם תפורסם כתגובה לפוסט, בהמשך לתגובתכם, כך שאנא תחזרו לקרוא אותה.
תודה רבה..:)
Hi there! I am glad you took a moment to comment!
Please notice that if you ask me a question in the comments section, then I answer it in the comments section...so don't forget to check back! Thank you for stopping by!
"שכונת חיים..."
השבמחק